June 4, 2015

מחשבות לקראת קיץ...


בוקר קייצי ונעים ובהילוך איטי.. יש כאלה.






שמחה שוב לקחת לי רגעי כתיבה יקרים ואהובים ולספר לכם, מתמידים שכמותכם.., על הנפלאות והאתגרים בממלכת העץ והאבן והחלודה הפרטית שלי...
הפעם אדבר קצת על מחסומי יצירה ומה אני עושה כשבאמת המוח ריק/כשמנסים להתנתק ולצלול לעולם יצירתי וקשה מסיבה כלשהיא/הסידורים הרבים והחיים מאיימים להיכנס לתוך חדר הסטודיו ולבלוע אותי תחת הר כבסים.
או כשסתם צריכים משהו שיניע את החושים והמוח ויתחיל ניצוץ של יצירה.

כי לפעמים זה באמת כך, משהו נע ופתאום יוצא ממני משהו שלא ציפיתי ואני שוב צינור.. שמעביר את התמונה לעולם.
אבל לא תמיד זה כה פסטורלי, ועל רגעים שכאלה אני מתעכבת הפעם.

מאמינה שלכל אחד יש מה שעוזר לו,לה, לצאת ממחסום יצירתי/כתיבתי/רעיוני. 
אצלי זה כמויות רבות של יופי, כשאני רואה יופי שמתבטא ב: ספר/תמונות/אמנות איכותית/סרט/ טבע, מה שמתאפשר לי באותו רגע, אני נפתחת והרעיונות זורמים.
ואיזו פלטפורמה מכסה את כל אלה כמעט בצורה הכי מדהימה שיש, אם לא הפינטרסט האהוב!
https://www.pinterest.com/
לוח השעם הוירטואלי המהמם, שאליו אוספים תמונות מכל אתר שחוצים ועוברים. הכל מונח לפניכם ומתכוונן למה שמענין אתכם, וזה נהדר. מוזמנות.ים בכיף לעקוב אחר שלי, יש לי שם לוח גדול של השראה ואני פותחת אותו ובכלל את הפינטרסט הכללי בכל רגע שמתאפשר וזה אושר גדול. 
דף הפינטרסט שלי

עוד דבר שעוזר כשכבר מתחילים יצירה ודרוש מגע ראשוני של יד עם עץ/צבע/עיפרון/נייר ובמקרה שלי סכין.. זה להוציא את הרגש על המשטח כמו כאן בתמונה.. אני תמיד מחפשת את המקום של הנגיעה האנושית והחזקה הזו במשטח שמונח לפני, לא משנה מה יהיה. גם טוש/רפידוגרף שחור עם נייר לבן להחריד.. קודם כל קשקוש רפיטטיבי שקובע עמדה מסויימת. או! מכאן אפשר להמשיך לעבוד וליצור את העדינות המתבקשת.. 
לפחות כך זה אצלי, ממליצה לנסות.




ועוד בשבחי הדודל: doodle, הוא השירבוט. 
שמחה להכיר לכם, אם לא היכרתם את ליסה קונגדון המיוחדת והחד פעמית שמדברת המון על מחסומים יצירתיים/אומנותיים/ ובכלל איך להתחיל כל דבר. האישה היא עולם ומלואו של רעיונות, לימוד ואהבה לצבע וצורה. וכמובן גם ציירת, יוצרת ומאיירת מוכרת כשד, שהתחילה את דרכה מקורס קטן לשיפור מצברוח שלאחר פרידה. היא מספרת על כך בכל הרצאה שלה. לא קראתי או השתתפתי בשיעורים, אבל שמחה על הגישה הכללית שלה, היא פונה למחסום ממקום פסיכולוגי ומעניין. קודם כל כדאי להתחיל בלהגיד, אני אמן.. אני אמנית..
יש לה שיעורים שהיא מעבירה באתר שלה, וגם שיעורי יו טיוב מקסימים: 
איך להיות אמנית שמחה ושבעה!... והמון מידע וגם ספרים שהוציאה שתומכים באמנות ובהיותך אמן יוצר, ואיך לעשות מאמנות קריירה משגשגת. ליסה הנהדרת... מומלצת מאוד!
הנה לוח אחד אחד שלה שנשלח במסגרת חבילת השראה ממנה, מודפס בכתב ידה ותלוי לי ישר בסטודיו מול העינים:
מוזמנים להגדיל, לקרוא ולשנן :-)





עוד דבר לעשות כשקשה להתחיל, זה להתחיל בדיו וצבעי מים, נכון שלפעמים אין כוח להתחיל עם מכחול, במיוחד כשהעבודה אמורה להיות בעיפרון/צבעים אחרים/מארקרים. דוקא אז.. הדיו הפשוט והמים או צבעי המים עם מכחול פותחים את הנפש ליצירה טובה. אין חוקים בענין. אפשר לרחף בעדינות עם מכחול מלא מים או להציף את הדף בצבע מלא בוץ ולהשתמש במכחול כטוש עצבני. הכל הולך, הכל טוב מספיק להתחלה מבטיחה.




משהו במגע המכחול בדף, מרפרף על המקום שקורא לנפש לבוא להשתתף.. והיא באה.






כזו התחלה קשה היתה לי לאחרונה בבואי לצייר כריכת מחברת לדפוס. הייתי בלחץ של זמן, המחברת היתה אמורה להימכר ביריד גדול ומושקע והיו לי בקושי שבועיים, לחשוב על רעיון, לפנות לבית דפוס, לבחור פורמט, להדפיס ולאסוף..
בדרך כלל בזמני לחץ עם פטיש על הראש, אני מצליחה ליצור הרבה, זה היה עוד בזמן הלימודים שלי בויטל, תאריכי ההגשות הלכו והתקרבו ורק אז יכולתי להפציע עם רעיונות משמעותיים יותר.. המורים התייאשו והבינו שזו הדרך שלי..

עכשיו ניגשתי לענין בהצפה של יופי, צפיתי לילה אבוד אחד בסרט המאלף והמומלץ מאוד: science of sleep, "מדע השינה" של מישל גונדרי הנהדר! סרט יצירתי ויפה מאין כמוהו. כולו בדים/ניירות/טושים/שינויי פרופורציות מרגשים/ תפירה/ציורים ואמירות מקסימות ומרגשות שפותחות את התודעה ליופי.

למחרת כבר שייפתי וחרטתי שריטות על לוח דיקט שמצאתי אצלי בגודל מושלם למחברת.. ויצאה עיר.



בינתיים אפשר לקנות מחברות כאלה אצלי במחיר מוזל לאור העובדה שהן פיילוט בדרך להדפסה גדולה ואיכותית שתצא בקיץ. 



המחברות יבואו איתי גם ל"יריד לקראת הקיץ" המקסים בתלמי אלעזר בשישי 19/6. 
פרטים על היריד והמציגות המוכשרות בו כאן: 

אלה היו כמה מילים על מחסומים אמנותיים ויצירתיים. מקוה שמשהו כאן הדהד למישהו נכון. מוזמנים מאוד להגיב לפודט הזה, וגם לספר על המחסום שלכם ועל פתרונו.. או אי פתרונו.. הנושא טעון ומורכב ואשמח לשמוע אתכם.
בינתיים הולכת לחרוט קצת את עצביי על פיסת עץ ישנה. 

בינתיים אפשר לפגוש בי בכל מיני הזדמנויות.
בין יריד ליריד, אני מקיימת סדנאות לציור תלת מימדי אצלי בבית, הנה הסדנא הקרובה:
מוזמנות/מוזמנים בשמחה!

ובין השאר עושה מאמצים לתחזק חנות אטסי, מוזמנים להציץ כאן:

וכאן בדף הפייסבוק העיסקי שלי אפשר לראות יצירות מהעבר ומההווה וגלימפסים של סקיצות לעתיד.. 
אפשר להזמין משם תמונות רצויות/שלטים והזמנות. ולבחור תמונות מהאלבומים האחרונים שעוד מוצעות למכירה.
בשמחה!

תודה על האירוח, נעמה לי מאוד השעה הנקיה והמחשבה על יצירה 
להתראות בפוסטים הבאים. לקראת קיץ נעיםםםםםם...
איילת









1 comment:

rachel stoleru haim said...

הי איילת, במקרה שוטטתי לי לבלוג שלך, מאד נהניתי לקרוא
את כותבת את האמת שלך בהרבה נדיבות ויופי