היי חברי הבלוג שלי, האיכותיים והחביבים..
החלטתי לכתוב בעברית הפעם, לבקשת הקהל הישראלי! (2-3 נשמות תועות.. )
כותבת כאן בערב מאוחר.. המון אירועים ועשייה גודשים את הימים האחרונים, ואני כאן כדי לספר על הניצוצות הקטנים שעושים לי את החיים האלה שלי מעניינים ומשופעי יופי.
לאחרונה אני מנסה ליצור שגרת כתיבה כאן ובמשך היום יש לי המון רעיונות שרוצה לחלוק ולספר על דרך העבודה שלי.
זה נתקל במעט קשיים כשמדובר באמא עם שני ילדים וזמן מוגבל ליצירה ועבודה. מצד שני, לא הייתי מוותרת על זה לעולם.. אז אולי יקרה שתשמעו פה עוד קצת על מלאכת התימרון והג'ינגול של האם העובדת העצמאית, שבימים אלה מגיעה לשיאים חדשים, ככל שהעסק מתפתח והביקוש עולה. טפוטפוטפו. :-)
את הטיוטה לרשומה הנוכחית התחלתי כבר לפני כחודשיים ימים. רציתי לספר על כמה חתיכות עץ אלופות שמצאתי בים ועל כל מיני הכנות לכל מיני פרוייקטים. הזמן עבר ובינתיים קרו עוד דברים שהסיטו את הענין לדברים נוספים ומרגשים.
אז אורזת לכם את כל החדשות האחרונות, שימו לב:
הדבר המרגש הראשון הוא שפתחתי חנות אטסי חדשה!
אני עוד עוברת דרך מעניינת עם החנות הזו, יש שם המון דברים שאפשר לשפר, אבל כרגע אני מפתחת תחום חדש של למידה שאני קוראת לו "רכות לעצמי ואי הלחצת עצמי". התפתחויות ידווחו בהמשך! החנות החלה עם כ-16 פריטים התפתחה ל-26 פריטים והרבה חיבובים והערות נחמדות מצד מוכרים וקונים. כרגע הרוב נמכר בירידים הלא וירטואליים ונותרו בחנות כ 8 תמונות, ותכף אעלה עוד. בינתיים קנו מעט ולמרבה הטירלול- דוקא עבודות שבדיוק נמכרו במכירה ידנית באותו יום. מצאתי דרך לצאת מהענין, כל פעם בצורה יצירתית אחרת. מי שמבקש פרטים והארות והמלצות על ענין המכירה באטסי מוזמן לפנות אלי בכיף. הניסיון שלי לא רב אבל אפשר לפתח בריינסטורמינג בנושא הזה.
הנה כתובת החנות: אשמח לכל פייבורייט שופ/ פייב של אייטמים מהחנות/ או סתם חיבובים ותשומת לב..
בנוסף נזמן לי להשתתף ביריד עיצוב, ודוקא שם יש לי מסקנות על דרך ניתוב הכוחות שלך כמוכרת בדוכן, והלואי שאוכל לעזור מניסיוני לכל מי שמתחיל ורוצה למכור בצורה כזו, אז ככה:
1. לא להסכים ללכת למכירות ביריד כשאת בחצי כוח או משוועת לחופש!...
זה קשה, זה מתיש, האינטראקציות הכל כך ברוכות עם אנשים יורדות לחצי והתחושה הכללית רעועה. זה מה שקרה לי בחופש פסח האחרון, דוקא ביריד מעניין עם מוכרים אחרים מרתקים והפקה מעולה. הכוחות שלי קצת בגדו בי, ולאט לאט דברים התחרבשו. למרות שלא נעשה נזק רב מידי.
2. אם כבר החלטת כן ללכת ולהשקיע ביריד גדול, אז תנסי להפיק את המיטב ותהני!!
למזלי יש לי לקוחות שלפעמים מפתיעות ומרגשות אותי כל כך, שאני נעצרת רגע ואומרת, היי המפגש הזה שווה הכל.
כזאת היא ליאת שורק שחף, שעוקבת כבר זמן מה ורצתה לבוא לקנות. ליאת המדהימה שלפה את העבודה הזאת מאחורי הדוכן. אני לא תליתי אותה בתצוגה. ליאת הרגישה שאולי יש כאן עוד משהו שידבר אליה, היא שאלה אותי אם אני מסתירה ממנה משהו.. אני הוצאתי את העבודה וגימגמתי משהו על כך שהיא קשה ולא פשוטה ומדברת על זמן קשה שהיה לי בפרידה, ושאני מביאה אותה לירידים אבל לא תמיד נוטה להראות אותה כשהשולחן עמוס. ליאת התרגשה וסיפרה כמה שהעבודה מדויקת לה. סוחפת אותנו למפגש מרגש ודומע. תודה ליאת!!
זו תחושה שמלווה אותי המון בעבודה. הרבה פעמים אני מרגישה שהיצירה פשוט רוצה לצאת מתוכי ולהיות בעולם. ואז בלי להחליט הרבה החלטות ולחשוב יותר מידי זה פשוט קורה. כך זה קרה בעבודה הזו שהגיעה ליעודה. אז תודה על כך.
3. יש עוד כמה דברים חשובים למכירה בדוכן כמו טווח מחירים מגוון, אריזות טובות ומיתוג נעים ומושך. אבל עליהם לא ארחיב במיוחד אלא לבקשתכם הנואשת.. מה שאני הכי אוהבת בדוכנים שלי זה השיחות עם האנשים.
עבודת האמן היא בודדה לפעמים ונורא נעים לפגוש את הקהל שהיצירה מדברת אליו. אני שמחה נורא כשבאים אלי ומספרים לי מה קורה בפנים. מה העבודה מפעילה בתוככם, זה מפגש מוצלח בעיני. אני יודעת שיש הרבה שלא אוהבים להתערבב בסיפורי הלקוחות. אבל אני כן.! לכל אחד יש סיפור מעניין וכשאני שומעת שעבודה שלי מזכירה את הארון של סבתא.. זה מרגש אותי..
בהזדמנות זו שמחה לחלוק אתכן ואתכם כתבה שהכינה עלי המעצבת וכותבת הבלוגים המהוללת איילת לנדאו שמספרת קצת את הסיפור שלי ואיך הכל התחיל, מוזמנות.ים להציץ כאן
לאחרונה היו כמה סערות בים שהובילו למציאת כמה חתיכות מאוד יפות של עצי סחף, מומלץ למצוא יום לאחר סערה או ים גלי ולחרוש את החופים. תענוג לאוהבי המתכת והדריפטווד כמוני. והלוואי שהייתי יכולה עוד ועוד..
אספר לכם על כמה עצים יפים שנאספו בים והובילו ליצירה, תיראו למשל את זה!:
היישר ממעקה ספינת פיראטים שעברה ליד חופינו, זיהיתי את הפוטנציאל ליצור ממנה נוף
והנה התוצאה בצילום מעט מוגזם:
יחד עם החתיכה הנ"ל נמצאה עוד ערימה של עצי סחף יפים ומרתקים להמשך עבודה
קורה ויש עצים חלקים, מהוקצעים למדי, שדורשים יחס יפה ויציב, השטח לא מחוספס במיוחד וניתן לעבוד עליהם במכחולים דקים ולהקפיד על פרטים.. אלה גם מעוררים השראה וגם מאפשרים למאיירת שבי לצייר תמונה שלמה ומדוייקת אבל עם איכות משטח של עץ, כלומר, ספיגה-העץ סופג את הצבע, ושיוף. אז יצא שהתחלתי ציור מעין זה עם זוג הציפורים:
וזה המוצר המוגמר:
התמונה הזו נמכרה לחדר שינה של לקוחה אהובה, ביריד הבית הפתוח של אמנים במושבה האחרון, כאן בפרדס חנה.
שמחתי לחלוק את החדשות האחרונות, מקוה ששעת הכתיבה הבאה והנעימה שלי מעבר לפינה, כי מחכים עוד המון עידכונים. החיים כרכבת הרים מטורללת. תודה למי שקרא עד כאן וארח אותי ואת התמונות שלי בראשו, בראשה.
עד הפעם הבאה, ג'ינגול נעים! איילת
